איך סיפור נולד?

בחורף ההוא עשרים שנים מלאו לפטירתו של אבי. כבכל שנה הגיעו רוב בני המשפחה לטקס בבית העלמין, מתוך כבוד והוקרה אליו. דור ההמשך עומד בשורה ארוכה ורציפה, אוחז בידיו את הספרונים וקורא: "יתגדל וירומם שמי רבא…" אני מתבוננת
במשפחה העניפה שהעמידו הוריי, ומבינה שמעטים מבינהם הכירו את סבא שלהם.  נכדים ונכדות, נינים ונינות שנוספו עם השנים ולא ידעו את יצחק. ההחלטה היתה קלה, את המפגש המשפחתי שלאחר הטקס נקדיש להכרות עם סבא.
סבא נולד בטבריה – וזאת היה ידוע לכולם. וגם שירושלים היתה ברקע. וזהו.
יצאתי למסע, לנסות לחבר את הקצוות המועטים שאחזתי ביד. מתוך התחקיר נתגלה סיפור מרתק, השזור בהיסטוריה של ארצנו עוד לפני שהיתה מדינה.  
מתוך החפירה לאורך ולרוחב הארץ, התגלו שורשים שהיו טמונים עמוק ביישוב הישן שבארץ ישראל.  מתוך הסיפור למדתי על המחיר הכבד ששילמה המשפחה על פועלה בתחום ההעפלה היבשתית. ובתוך המעשים ההירואיים, עלתה לנגד עיניי דוקא דמותו של ילד קטן שנקרע ממשפחתו ונאלץ למצוא אותה מחדש. ואיך מרגיש הילד בבגרותו? אלו פחדים מלווים אותו?
והסיפור נולד. מה שהתחיל כסיפור אישי עבור בני משפחתי, התגלגל להיות ציבורי וראוי כי יראה אור עבור הציבור כולו.